אז אפיליקון 2009 נמצא מאחורינו, ועכשיו הזמן לבדוק איך היה, ואולי גם לנסות לבחון כיצד להשתפר בכנס אפיליקון 2010 (או אולי בכנס אפיליקון 2009 חורף?). אין בכוונתי סתם להתלונן, אלא לנסות להעלות הערות עניינות שמטרתן אינה התנגחות אלא נסיון אמיתי לנסות לשפר את הכנס הבא, מאחר ולכנס אפיליקון ולהצלחתו יש מבחינתי חשיבות גבוהה.
לצערי אני חייב לומר כי בהשוואה לכנס אפיליקון 2008 הכנס השנה היה פחות מוצלח, אולי בשל העובדה שכמות המשתתפים השנה גדלה משמעותית ביחס לכנס הקודם, מה שגרר עלייה משמעותית ברמת הבעייתיות בתחום הארגון. הנה הנקודות שיצרו מבחינתי את ההבדל בין הכנס השנה לזה של שנה שעברה.
בניגוד לכנס אפיליקון 2008, השנה הכנס היה בנוי מארבעה ערוצים מקבילים (כלומר, בכל זמן נתון התקיימו עד ארבע הרצאות במקביל) שנערכו בארבעה אולמות שונים. התוצאה מבחינתי הייתה שפעמים רבות מצאתי את עצמי במעין "משפט שלמה" בו אני מנסה להחליט איזו הרצאה אני מעוניין לשמוע, כאשר לאורך כל ההרצאה מעסיקה אותי השאלה מה אני מפסיד בהרצאה השניה. נושא זה יצר אצלי תחושה מעיקה של פספוס שליוותה אותי לאורך כל הכנס. מבחינתי דווקא המבנה הקודם של ערוץ אחד היה עדיף, אך יתכן כי בנושא זה אני בדעת מיעוט, מאחר ובכנסים דומים בחו"ל זוהי המתכונת המקובלת (או לפחות בחלקם).
חלק מן ההרצאות בכנס התקיימו באולם הרביעי, שלצערי לא הופיע כלל בתוכניה של הכנס שחולקה למשתתפים. בשל כך, ההרצאות שהתקיימו באולם הרביעי זכו למספר משתתפים מצומצם ביותר (או שאפילו בוטלו לחלוטין), למרות שדווקא הן היו לדעתי חלק מההרצאות הטובות ביותר בכנס (כמו ההרצאה של יהודה רגב מנכ"ל wesell על אופטימיזציה של דפי נחיתה). המצב המגוחך היה שיהודה נאלץ לחלק פתקים למשתתפי הכנס על קיום ההרצאה שלו בכדי להביא את דבר ההרצאה לידיעתם. חבל לי בעיקר על ההרצאה של עומרי גונן בנושא ניהול איכות בתוכניות שותפים, שאמורה הייתה להתקיים באולם זה, אך בוטלה בשל העדר משתתפים.
לא סייעה העובדה שחלק מן ההרצאות בוטלו בזמן אמת, או הוזזו לזמן אחר, כאשר האנשים היושבים בדוכן המידע בכניסה אינם מעודכנים בשינויים אלו. מספר פעמים מצאנו את עצמנו מפסידים הרצאה בשל שינויים מסוג זה. ברור לי שלעיתים קיימים אילוצים, אך במידה וקיימים כאלה, חשוב לשמור את עמדת המידע מעודכנת בשינויים.
בכנס מן הסוג של אפיליקון 2009, העוסק בתחומים רבים ושונים, חשוב לשמור על דיוק גבוהה במתן השמות להרצאות השונות, ובשימוש במונחים הנכונים. הדוגמא הבולטת בתחום זה היא ההרצאה שקיבלה את השם "SEM Panel: Effective Link Building", אליה לא הגיעו רבים מאחר והם חשבו שמדובר בפאנל העוסק ב-SEM, כאשר בפועל היה מדובר בפאנל SEO מובהק.
בעיה נוספת שהטרידה אותי הייתה הרצאות משמעותיות שקויימו באולמות קטנים מכדי להכיל את מי שרצה לשמוע את ההרצאה, כגון ההרצאה של יגאל פינס בנושא אסטרטגיות PPC, שלפחות לי היה די ברור שיצרו עניין, וצריך היה לקיים אותה באולם הגדול. התוצאה הייתה שרבים מן הנוכחים נאלצו להידחס או לשבת בחוץ במסדרון בכדי להקשיב להרצאה.
רמת הפרקטיות של ההרצאות בכנס אפיליקון 2009 הייתה פחותה מזו של הכנס הקודם. התחושה בכנס הקודם הייתה שהמרצים ממש באו ללמד את הקהל כיצד לבצע שיווק שותפים נכון (ברמה של קורס פרקטי בתחום), עד כדי הצגת case studies מדוייקים של מסעות שיווק כאלה (כמו ה-case study אותו הציג בכנס הקודם רן ארוסי שהיה לדעתי מצויין). חשוב לציין כי מדובר בתחושה כללית, וכי גם השנה היו כמובן הרצאות שהיו פרקטיות (כדוגמא אפשר לציין את יגאל פינס ששמר על הרמה של ההרצאות גם בכנס הנוכחי). מן הכנס הקודם יצאתי מלא באנרגיות ובדברים חדשים אותם למדתי, ועם המון מוטיבציה לעבודה וניסויים. בכנס השנה הרמה הפרקטית הפחותה לא יצרה את אותה התלהבות.
דוגמא קיצונית לנושא הפרקטיות הייתה אולי בחירת הנואם המרכזי (keynote speaker) בכנס אפיליקון 2009 – חיים רומנו מנכ"ל אל-על. אני מוכרח לומר כי זו בחירה מעט מוזרה לטעמי, ואני חושב שניתן היה למצוא נואם מרכזי מעט יותר (או אפילו הרבה יותר) רלוונטי לנושא הכנס.
אחת ההרצאות שאליהן חשוב לדעתי להתייחס באופן ספציפי הייתה ההרצאה שקיבלה את התיאור "Link Building Secrets Revealed" אותה העביר עופר דסקאלו. שתי בעיות עיקריות היו לי עם ההרצאה. הראשונה היא שאם אני יכול לסכם את ההרצאה, אז מה שעופר בעצם אמר היה שצריך להגיב בבלוגים ופורומים, להחליף קישורים עם אתרים אחרים, ולקנות קישורים. בנוסף אמר עופר שכדאי להיות יצירתיים, אך לא פרט יותר בנושא. קשה לי מאד לראות את הקשר בין נושא ההרצאה כפי שהוא פורסם לבין התוכן שהוצג בפועל. לצערי קשה לי לומר שהיו בהרצאה סודות כלשהם, אפילו למתחילים בתחום. נושא ההרצאה השאיר אותי עם הרבה צפיות, וכגודל הציפיות היה גודל האכזבה. עם זאת, הבעיה העיקרית שלי עם ההרצאה הייתה דווקא עם ההמלצה אותה נתן עופר למשתתפי ההרצאה לקנות קישורים לצורך קידום האתר שלהם. המלצה זו גובלת מבחינתי ברשלנות, מאחר ומדובר בקהל שאינו מקצועי, ולהציע לקהל כזה לקנות קישורים זה כמו לתת סכין בידיים של תינוק לאור המלחמה המתוקשרת של גוגל בנושא קניית הקישורים. במהלך ההרצאה שאלתי את עופר שאלה ממוקדת בנושא זה בכדי לאפשר לו לרדת מן העץ, אך הוא בחר להישאר מאחורי המלצתו לקניית קישורים.
הנקודה האחרונה שראוי להתייחס אליה היא נושא המחיר. דווקא בנושא זה אני לא מקבל את הביקורות הרבות שהופנו אל מארגני הכנס בנוגע למחיר הגבוה אותו הם גבו על הכניסה לכנס. לדעתי המחיר לא היה בלתי סביר, והשקעה זו היא השקעה כדאית למי שרואה את עצמו כאיש מקצוע בתחום.
לסיכום, כנס אפיליקון 2009 היה מבחינתי (למרות כל הביקורת) הצלחה, מאחר ולמפגשי ה-networking הרבים והקשרים שנוצרו במהלך הכנס אין תחליף, ולכך צריך להוסיף חלק מן ההרצאות שלימדו ותרמו לידע גם של אנשי המקצוע הותיקים בנכחו בהן. כל מה שנותר לי לומר הוא תודה לאיתי פז, שבאמת השקיע אנרגיה רבה באירגון הכנס (וזה ניכר בכל מקום אליו פניתי). אני מקווה שמארגני הכנס יקחו את הביקורת ברוח בו נאמרה – מתוך רצון אמיתי לשפר את הכנס הבא!
